כמובן שכל הרשימות "הנחשבות" מציגות דווקא את אלבום ההופעה הראשון של בראון מ-63', אלא שכאן היה המקום שסירבתי ליישר קו עם הבחירה הקבועה.
אלבום הלייב השני של בראון טוב בהרבה ומייצג אותו נאמנה באופן מוצלח יותר, בכך שהוא מחבר בין הסול של תחילת הדרך לפאנק פורץ הדרך שלו בהמשך.
עם כל הכבוד לחשיבותו של אלבום ההופעה הראשון המהולל, הוא ציון דרך יותר מבחינת המהפכה בתעשייה ולא מבחינת מהפכת הפאנק
המדור פורסם פחות מחודשיים לפני מותו של מר בראון
No comments:
Post a Comment