The Beatles - Abbey road (69')

נכון, 'ראבר סול' הוא "יפה" יותר; 'רבולבר' הוא המהפכן האמיתי; 'סרג'נט פפר' הוא המפורסם ביותר ובאלבום הלבן מפוזרים כמה מרגעי השיא. אבל, 'אבי רואד' הוא השיא, הסיכום, המכלול של הכל. כפי שכתבתי במדור עצמו, מבחינתי הכי טוב להתחיל בכלל עם האוסף הכחול קודם כל. אבי רואד צריך להגיע מיד אח"כ

זה כנראה דיון שלעולם לא יוכרע...

Elvis Presley (56')

כמובן שרק אוסף במקרה של אלביס ייספק. אבל כאלבום, הראשון שלו הוא מרענן וצעיר גם כיום ומסביר מיד את כל הסיבות להיסטריה וההיסטוריה

David Bowie - The rise and fall of Ziggy Stardust and the spiders from mars (72')

Pink Floyd - Dark side of the moon (73')

Bob Marley - Exodus (77')

Faithless - Reverence (96')

תיקונון:

היה מדויק יותר להגיד שבסבנטיז פרץ הדיסקו ולא "הפופ" - מילה בעלת משמעות רחבה מדי

Carole King - Tapestry (71')

גם אז לא הבנתי מה עושה שם התמונה של קלי קלארקסון...

Alanis Morissette - Jagged little pill (96')

התזמון למדור הזה היה צאתה של גרסת האנפלאגד במלאת עשר שנים לאלבום המקורי

Bob Dylan - Blonde on Blonde (66')

המדור על דילן, שהתפרסם באביב, היה גם תירוץ לא רע לדבר על וודסטוק (למרות שכידוע הוא לא הופיע שם בכלל). הוא באמת על זמני

Massive Attack - Blue Lines (94')

וגם רציתי מאוד את פורטיסהד ולאמב.

כמו אצל אלאניס גם כאן היתה סיבה לשלב המוקדם בו כבר כתבתי על הדיסק (למרות שזה פרויקט ללא דירוג) - יציאת האוסף של מאסיב

The Rolling Stones - Sticky fingers (71')

כמו כל הגדולים - חייבים איתם גם איזה אוסף מכובד

Neil Young - After the gold rush (70')

יש גם התייחסות לג'וני מיטשל, שחבל לי שאיכשהו לא נכנסה. היו אמורות להיות במקור גם כמה שורות על ניק דרייק אבל... זו תמיד הפתעה לראות מה ייצא אחרי העריכה וההדפסה

Nirvana - Nevermind (91')

בדיעבד אולי היה מתאים לעשות על הפיקסיז (ומשם את הדרך לוולווט אנדרגראונד) מיד אחריי זה

The Doors (67')

אני חסיד דווקא של

Morrison Hotel (70')

Radiohead - OK Computer (97')

The Human League - Dare (81')

וכמובן על סינטפופ. מדור שהיה אמור להיות לרגל ביקורה של דפש מוד אך הפך להיות לרגל הביטול... אי אפשר היה לוותר גם על הפט שופ בויז

Madonna - Like a prayer (89')

תיקוני עריכה:

'כחול אמיתי" הוא דווקא מ-86"

אני בהחלט לא ממליץ על "וידויים על רחבת הריקודים"

Abba - Gold

האוסף היחיד בפרויקט זה.

רק לאבא מותר

Never mind the bollocks here's the Sex Pistols (77')

יצא שמדור זה פורסם דווקא בגיליון מיוחד שהוקדש לעונה הרביעית של כוכב נולד :-)

The Clash - London calling (79')

Oasis - (What's the story) morning glory? (95')

וכמובן גם על בריטפופ. כולל רשימה חביבה של להיטים מייצגים

Queen - A night at the opera (75')

Elton John - Goodbye yellow brick road (73')

תיקון עריכה:

השורה האחרונה הובילה בטקסט המקורי להתייחסות לשיר מדהים שאינו מופיע באוספי להיטים

I've seen that movie too

דוגמה מעולה לכך שבכל אלבום מסתתרות פנינות שחבל לפספס

Air - Moon safari (98')

גם קצת בכלליות על צ'יל אווט באותה הזדמנות

Red Hot Chili Peppers - Blood Sugar Sex Magik (91')

Fugees - The score (96')

James Brown - Live at the Apollo II (68')

כמובן שכל הרשימות "הנחשבות" מציגות דווקא את אלבום ההופעה הראשון של בראון מ-63', אלא שכאן היה המקום שסירבתי ליישר קו עם הבחירה הקבועה.

אלבום הלייב השני של בראון טוב בהרבה ומייצג אותו נאמנה באופן מוצלח יותר, בכך שהוא מחבר בין הסול של תחילת הדרך לפאנק פורץ הדרך שלו בהמשך.

עם כל הכבוד לחשיבותו של אלבום ההופעה הראשון המהולל, הוא ציון דרך יותר מבחינת המהפכה בתעשייה ולא מבחינת מהפכת הפאנק

המדור פורסם פחות מחודשיים לפני מותו של מר בראון

Stevie Wonder - Songs in the key of life (76')

אחת ההתלבטויות היותר קשות:

Songs in the key of life VS Innervisions

כפי שתקראו, הבחירה נעשתה לבסוף לא משיקולי איכות, אלא משום שמדובר בתצוגת תכלית מגוונת ועשירה יותר

כאלבום, אני דווקא נהנה יותר לשמוע את אינרוויז'ן

כאלבום אחד שמייצג את כל, או מירב, פעילותו של וונדר - מפתח החיים לוקח

יש במדור גם רשימה חלקית של להיטים המבוססים על וונדר

Michael Jackson - Thriller (82')

Notorious B.I.G - Ready to die (94')

Eminem - The Marshall Mathers LP (2000)

האלבום היחיד משנות האלפיים שהרגשתי מספיק נוח באותו זמן לכתוב עליו. כבר ברור ללא ספק שמדובר בנקודת ציון בהיפ הופ ולכן בניגוד לאלבומים מעולים (ואין ספור מעולים יותר) בשנות האלפיים, הוא היחיד שממרחק זמן כה קצר ניתן כבר להגדירו "קלאסיקה". אני משער שזה ברור שלדעתי גם ארקייד פייר יכולים לקבל כבר את התואר... אבל היי - זה לא היה מדור רק לעצמי אתם יודעים

Led Zeppelin (IV) (71')

כמובן שחייבים לשמוע את השיר האחרון.

הסאונד תופים הכי מדהים שהוציאו כנראה בזמנו

Metallica (91')

כולל הצעה לאוסף קלאסיקות של רוק כבד

Jimi Hendrix - Are you experienced (67')

U2 - Ahctung baby (91')

מסוג האלבומים שמבטל כל יחס ציני שיש ללהקה שהפכה לגדולה מדי.

יום יבוא וגם קולדפליי יצליחו לעשות לעצמם אלבום כזה... אולי

R.E.M. - Automatic for the people (92')

Pixies - Doolittle (89')

The Smiths - The queen is dead (86')

מותר להגיד שאני הקשבתי הרבה יותר ל"סטריינג'וויי" דווקא ואפילו לסולו של מוריסי?... מותר

The velevet underdround and Nico (67')

Saturday Night Fever (OST) (77')

האוסקר הוא תמיד תירוץ לכל מיני ספשלים